זכויות עובדים בשירות מילואים

מוסדרות בעיקר בחוק שירות מילואים, התשס"ח-2008 ובחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.

מי משלם את השכר בתקופת המילואים?

המדינה – באמצעות המוסד לביטוח לאומי – היא זו שנושאת בעלות תגמול המילואים ולא המעסיק.

• עובד שכיר:

  • המעסיק מנוכה וממשיך לשלם לעובד את שכרו הרגיל במועד תשלום השכר החודשי (כאילו העובד לא נעדר).

  • המעסיק מגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ומקבל החזר מלא על תגמולי המילואים.

  • התגמול מחושב לפי ממוצע הכנסתו החודשית של העובד ב-3 החודשים שקדמו לשירות (או 6 חודשים, לפי הגבוה מביניהם), כולל שעות נוספות גלובליות, בונוסים ורכיבים קבועים.

  • המעסיק מחויב להמשיך להפריש כספים לקופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות במהלך תקופת המילואים כרגיל.

• עובד עצמאי:

• מגיש תביעה ישירה למוסד לביטוח לאומי (באופן מקוון) ומקבל את התגמול ישירות לחשבון הבנק, בהתאם להכנסתו המדווחת במקדמות או שומה תקפה.

• זכאי לקבל תגמול מילואים לפי שיעור המינימום הקבוע בחוק ישירות מביטוח לאומי.

• מי שאינו עובד (סטודנט / בלתי מועסק):

הגנות מפיטורים ופגיעה בתנאי העבודה

איסור פיטורים במהלך השירות:

• חל איסור מוחלט לפטר עובד במהלך שירות המילואים עצמו.

איסור פיטורים לאחר תום השירות (30 יום):

• עובד שביצע שירות מילואים של 2 ימים רצופים ומעלה, מוגן מפיטורים במשך 30 ימים מתום השירות.
• פיטורים בתקופה זו אינם תקפים, אלא אם המעסיק קיבל היתר מיוחד מראש מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

​​נטל הראיה בוועדת התעסוקה:

קבלת היתר מותנית בכך שהמעסיק יוכיח מעבר לכל ספק כי הפיטורים מבוססים על טעמים ענייניים וכי אין שום קשר לשירות המילואים או להיעדרות מהעבודה עקב השירות.

איסור פגיעה בתנאי העבודה או בהיקף המשרה:

חל איסור לפגוע בהכנסתו, בתנאי עבודתו או בהיקף משרתו של העובד בשל שירות המילואים (גם בתקופת 30 הימים לאחר החזרה).

איסור אפליה בקבלה לעבודה:

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק לסרב לקבל מועמד לעבודה בשל שירות מילואים או צפי לשירות מילואים עתידי.

הגנות מורחבות (הוראות שעה ובני זוג):

במסגרת חקיקה והסכמים קיבוציים מורחבים, נקבעו הגנות מיוחדות ואיסור פיטורים במקרים מסוימים גם על בני/בנות זוג של מילואימניקים (במיוחד הורים לילדים צעירים בזמן שירות פעיל ממושך).